מילה לחבריי הישראלים

אנחנו, הנוצרים מהגוים, חייבים הרבה, שלא לומר הכל, לעם ישראל, לצאצאי אברהם, יצחק ויעקב (ישראל), כי:

1. ישועתנו, ישוע המשיח, באה מקרב עמך.

2. כתבי הברית הישנה שלנו, התנ”ך העברי, הופקדו בידיכם על ידי אלוהים.

3. אתה העם של אלוהים של הברית הראשונה של אלוהים. זה נכון גם היום, כי מתנותיו וקריאותו של אלוהים אינם יכולים לגרום לו להתחרט על כך, כפי שכותב השליח פאולוס במכתבו לנוצרים ברומא.

ישוע, שאנו מאמינים שהוא המשיח, אמר פעם, תוך שימוש בדמותו של רועה צאן, שיש לו שני עדרים שהוא יאסוף יחד ויהפוך לעדר אחד. הוא התכוון לאנשי היהודים ולאנשי הנוצרים הגויים. הוא יעשה זאת כשיחזור כדי להקים את ממלכת השלום והצדק שלו כפי שניבא על ידי הנביא ישעיהו. אנחנו מחכים בקוצר רוח ליום הזה ביחד איתך.

אמר משה: שומר התורה יחיה בה. אבל לצערי אין איש בכל העולם הזה שיכול לעשות מה שאמר יהושע:

אמר יהושע אל העם: אינכם יכולים לעבוד את ה’; כִּי אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אֱלֹהִים קָנָא, אֲשֶׁר לֹא יִסְלַח לְפַשְׁתְּכֶם וְחָטְאוֹתֶיךָ. 20 אם תעזוב את יהוה ותעבדת אלים נכריים, הוא ישוב ויפגע בך ויהרג אותך לאחר שהיטיב לך.

ישראל נאלצה ללמוד פעם אחר פעם בתולדותיה שלא יתכן עבורנו, בני האדם, לשמור על החוק. גלות בבל, חורבן בית המקדש על ידי הרומאים עם פיזור ישראל לאחר מכן בעולם והשואה הם עדות רהוטה לכך. אף על פי כן, זה עדיין תקף: נאמנותו של אלוהים אינה ניתנת לשינוי, גם כאשר היא לא נראית כך.
בדרך של עם ישראל לצאת ממצרים, חנה העם בהר חורב, הר משה. שם הורה ה’ למשה לבנות את המשכן לפי הדוגמה שהראה לו אלוהים בהר ונתן לו את שני לוחות האבן שעליהם חרוטה החוק. שם גם אמרו לעם על ידי משה איזה קורבנות יש להקריב אם לא ישמרו את החוק. ישראל המשיכה להקריב את הקורבנות הללו מאז אותה תקופה, עם הפסקת גלות בבל עד חורבן בית המקדש על ידי הרומאים.
כ-70 שנה קודם לכן, ישוע נולד מבתולה בעיר דוד, על כך הכריז מלאך, בית לחם. כשם שיעקב וכל ביתו נאלצו לברוח למצרים כדי להימלט מהרעב בארץ, כך נאלצו יוסף ומריה, הוריו של ישוע, לברוח למצרים כדי להימלט מהמלך האכזר הורדוס. שם, לאחר מות הורדוס, נגלה ליוסף מלאך ה’ וציווה עליו לחזור לארץ האבות. אמר: “קום, קח את הילד ואת אמו ולך אל ארץ ישראל; אלה שרצו להרוג את הילד מתו”.
כאשר ישוע היה בן שתים עשרה, הוריו לקחו אותו לרגל לירושלים. כשהוריו הלכו הביתה, ישו נשאר מאחור והוריו לא שמו לב. הם לא התגעגעו אליו עד שיצאו למסע של יום. הם מצאו אותו יושב בבית המקדש עם הסופרים. אלה נדהמו מהבנתו ומתשובותיו.
מאוחר יותר, ישוע אמר פעם שהוא לא בא לבטל את תורת משה, אלא כדי למלא אותה.
הוא מילא את זה עבורנו כדי שנהיה צדיקים לפני אלוהים. כי ה’ קדוש וצדיק, אבל לפניו אנו חוטאים עד היסוד. אומרים שכל הקרבה מתרחשת בבית המקדש. על החטא יש לשלם בדמו של החוטא. חית הקורבן מתה כאן במקום החוטא. עם זאת, אין בכך כדי לפטור סופית את החוטא מחטא, ולכן יש להקריב קורבנות שוב ושוב עד שנמצא מנחה אחרונה העומדת לפני אלוהים. הקורבן הזה הוא אדוננו ישוע המשיח, המשיח שלך! הוא אומר “…לא באתי לשפוט את העולם אלא להציל את העולם” הוא אומר גם לחבר הסנהדרין נקדימון:
כי כה אהב אלוהים את העולם, כי הוא נתן את בנו יחידו, כדי שכל המאמין בו לא יאבד אלא יזכה לחיי עולם.
ישעיהו הנביא מדבר עליו ואומר:
... הוא נפצע על עוונותינו וחבול על חטאינו. הוא לקח את עונשנו כדי שיהיה לנו שלום, ובפצעיו נרפאנו. 6 כולנו אבדנו כצאן ללא רועה, כל אחד מחפש את דרכו. אבל ה’ השליך עליו את כל חטאינו…

השליח יוחנן כותב עליו:
“1 בראשית היה המילה, והדבר היה עם אלוהים, והדבר היה אלוהים. 2 המילה הייתה עם אלוהים בהתחלה. 3 כל הדברים נוצרים על ידי אותו הדבר, ובלעדיו לא נוצר שום דבר . 4 בו היו חיים, והחיים היו אור בני אדם. 5 והאור מאיר בחושך והחושך לא אחז בו. 6 היה איש שנשלח מאלוהים, ושמו יוחנן. 7 הוא בא כעד להעיד על האור, כדי שכולם יאמינו דרכו. 8 הוא לא היה האור, אלא היה אמור להעיד על האור. 9 האור הזה היה האור האמיתי שמאיר את כל האנשים הבאים לעולם הזה. 10 זה היה בעולם, ועל ידו נעשה העולם; והעולם לא הכיר בזה. 11 הוא בא בשלו; ושלו לא קיבלו אותו. 12 אבל כל אשר קיבלו אותו, לאלה נתן כוח להפוך לבני אלוהים: לאלו המאמינים בשמו. 13 שאינם נולדים מדם אדם, לא מרצון בשר ולא מרצון אדם, אלא נולדים מאלוהים. 14 והדבר הפך לבשר וישב בקרבנו, וראינו את כבודו, תהילה כמו יחידי האב, מלא חסד ואמת. 15 מעיד עליו יוחנן לאמר זה אשר אמרתי עליו אחריי יבוא מי שהיה לפני; כי הוא היה יותר ממני. 16 ממלואו כולנו לקחנו חסד לחסד. יז כי התורה ניתנה על ידי משה; החסד והאמת הגיעו דרך ישוע המשיח. 18 איש מעולם לא ראה את אלוהים; הבן היחיד, שהוא אלוהים והוא בחיק האב, הכריז על כך בפנינו.”

 

ה’ אומר לאברהם: … בך יתברכו כל דורות הארץ“.

ומשורר התהילים אומר: תהילים 98:2 אלהינו מבשר את ישועתו; הוא מכריז על צדקתו בפני הגויים. ישעיהו ו:49:

לא די שהיית עבדי להקים את שבטי יעקב ולהחזיר מישראל את הפזורים, אלא גם עשיתי אותך לאור לגויים, שתהיו לי לישועה. . להגיע לסוף העולם.

 

האיש הזה שדבר אלוהים מדבר עליו הוא לא אחר מאשר ישוע, משיח ישראל והמשיח, ישועת כל העמים! בו יתברך כל האנשים המקבלים את ישועתו.

6 אז “אברהם האמין באלוהים, ונחשב לו לצדקה.” 7 דעו אפוא כי בעלי האמונה הם בני אברהם. 8 אך הכתובים חזו שאלוהים הצדיק את הגויים באמונה. לכן היא הכריזה לאברהם מראש: “יבורכו בך כל העמים”. 9 אז עכשיו אלו בעלי האמונה מתברכים באברהם המאמין 10 כי החיים על פי מעשי החוק הם תחת הקללה. כי כתוב: “ארור כל אשר לא ישמר במה שכתוב בספר התורה לעשות.” 11 אבל לפי התורה אין מוצדק איש לפני ה’ ברור; כי “הצדיק באמונה יחיה.” 12 אבל התורה אינה “באמונה”, אלא: “האיש העושה אותה יחיה על פיה.” 13 אבל המשיח גאל אותנו מקללת התורה, כשהיה קללה נעשתה לנו – כי כתוב “ארור כל התלוי על עץ” – 14 כדי שברכת אברהם תבוא לגויים באמצעות המשיח ישוע, ונקבל את הרוח המובטחת באמונה. 15 אחים ואחיות, אדבר בדרך אנושית: אין מבטלים את צוואתו של אדם כאשר היא מאושרת, ואין מוסיפים עליה. 16 עתה מובטחות ההבטחות לאברהם ולזרעו. לא נאמר: “והצאצאים”, כאילו התכוונו לרבים, אלא חל על אחד: “וצאצאיך”, שהוא משיח. 17 אבל אני מתכוון לזה: הברית שאושרה על ידי ה’ לפני כן אינה מופרת על ידי החוק שניתן ארבע מאות ושלושים שנה לאחר מכן, כדי שההבטחה תופר. 18 כי אם הושגה הירושה על פי דין, היא לא ניתנה בהבטחה; אבל אלוהים נתן אותו לאברהם בהבטחה.

19 אז מה הטעם בחוק? מחמת העוונות היא הונהגה עד שבא הזרע שאליו הובטחה; זה נגזר על ידי מלאכים ביד מתווך. 20 אבל מתווך אינו מתווך של אחד, אלא אלוהים הוא אחד. 21 אֵיך? האם החוק סותר את הבטחותיו של אלוהים? זה בלתי אפשרי! כי רק אם ניתן חוק שיכול לתת חיים היה הצדק באמת מגיע מהחוק. 22 אך הכתובים כללו את כל מה שתחת החטא, כדי שההבטחה תינתן באמונה בישוע המשיח לאלה המאמינים. 23 אך בטרם באה האמונה, נשמרנו תחת התורה וסגרו אותנו עד שתתגלה האמונה. 24 אז התורה הייתה חונכתנו למשיח כדי שנוכל להצדיק באמונה.
25 עכשיו, כשהאמונה הגיעה, אנחנו כבר לא תחת המורה. 26 כי כולכם בני אלוהים בזכות האמונה במשיח ישוע. 27 כי כולכם שהוטבלתם למשיח לבשתם את המשיח. 28 הנה לא יהודי ולא יווני, כאן לא עבד ולא בן חורין, כאן לא זכר ולא נקבה; כי כולכם אחד במשיח ישוע. 29 אבל אם אתם של המשיח, אתם זרעו של אברהם ויורשיו לפי ההבטחה.
הגלטים ג’:16-29

אני מאחל לעם ישראל ישועת ה’ וברכתו!

 

21 ראה זאת יעקב ואתה ישראל; כי אתה המשרת שלי! יצרתי אותך, אתה עבדי; ישראל, לא תשכח ממני! 22 אמחה את פשעיכם כערפל ואת חטאיכם כענן. חזור אלי, כי גאלתי אותך! 23 שמחו שמים; כי ה’ עשה זאת! צעקו, מעמקי הארץ! פרצו לשמחה, הרים ויערות וכל העצים שבהם! כי גאל ה’ את יעקב, והתפאר בישראל. 24 כה אמר יהוה גואלך אשר יצר אותך מרחם אמך: אני יהוה המקיים את הכל, פרשתי את השמים, לבדי, ופרשתי את הארץ בעצמי, מסכל ומשטה את המזל. מספרים; הכופה את החכמים לסגת והופך את ידיעותיהם לאיוולת; 26 אבל הוא יאשר את דבר עבדו ויקיים את העצה אשר הודיעו שלוחיו; האומר לירושלים “שוב תשב” ולערי יהודה “תשוב ונבנה!” ואקים את חורבותיהם” 27 האומר למעמקי הים “תאבד! ואני אנקז את הנחלים שלך!”
ישעיהו 44:21-27
 
ה’ יברך אותך וידאג לך; יאיר ה’ פניו אליך, ויחננו; ישא ה’ פניו עליך וייתן לך שלום.