ברכות עד קצה העולם

 

4 שמע ישראל ה’ אלוהינו ה’ בלבד! 5 ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל כוחך. 6 והדברים האלה אשר אנכי מצווה אותך היום יהיו בלבך. 7 ולמדת אותם את-בניך ודברת עליהם בשבתך בביתך ובדרך ובדרך ובשכבת ובקומתך. 8 וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו כסימן בין עיניכם 9 וכתבתם על עמודי ביתכם ועל שערכם. 10 ויהי בהביאך יהוה אלוהיך אל הארץ אשר נשבע לאבותיך אברהם יצחק ויעקב לתת לך ערים גדולות וטובות אשר לא בנית 11 ובתים. מלא בכל טוב שלא מילאתם ובורות שלא חצבתם, כרמים ועצי זית שלא נטעתם, ו⟨ כאשר ⟩ תאכלו ותמלאו, 12 תיזהר פן תשכח את ה’. אשר הוציא אותך מארץ מצרים, מבית העבדים. 13 את יהוה אלוהיך תיראת ועבדת אותו ותשבע בשמו.                            דברים ו, ד-יג

הציווי הגדול ביותר הוא זה: ” שמע ישראל: ה’ אלוהינו ה’ בלבד! 5 ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל כוחך.”

חורב ) בשם אלוהים . זה נוגע לא רק לעם ישראל, אלא לכל האנשים ברחבי העולם. זהו תנאי הסף החשוב ביותר לחיים המשמחים את אלוהים ומאפשרים אינטראקציה אנושית טובה.

ישראל עומדים בקו הברכה שהבטיח ה’ לאברם:

1 ויאמר ה’ אל אברם לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראה לך. 2 ואעשה אותך לגוי גדול, ואברך אותך, והגדלתי את שמך, והיית לברכה. 3 ואברך את המברכים אותך ואת מי שמקלל אותך אקלל; ובך יתברכו כל משפחות הארץ!                     בראשית יב 1-3

ישראל הוא עם אלוהים. זהו וזה תמיד יהיה עד סוף העולם הזה! ה’ עומד על דברו ולא יחזור בו לעולם, גם אם זה נראה בינתיים כך לעתים קרובות, כמו בתקופת שבי בבל ולאחרונה לאחר גירוש הרומאים כשבני ישראל היו מפוזרים בעולם.

אך עתה החזיר הקב”ה את עמו לארצם, כפי שהבטיח באמצעות הנביא יחזקאל, האומר: ” כי אקח אתכם מקרב העמים ואקבץ אתכם מכל הארצות ואשיב אתכם אל ארצך …”( יחזקאל ל”ו:24) זה מה שחווינו כשישראל הפכה שוב למדינה בשנת 1948 בארץ שה’ הבטיח להם. כתוב שישראל לא יגרש עוד מהארץ הזאת.

 יחזקאל ל”ו 25-36
25 ויזרק עליך מים נקיים ותהיה נקי; אנקה אותך מכל טומאתך ומכל אליליך. 26 ונתתי לכם לב חדש ושמתי רוח חדשה בקרבכם; ואנכי אסיר את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר. 27 ושם רוחי בתוככם; וחייתי אתכם בחוקותי ושמרו ועשיתי את חוקי. 28 וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם והייתם לי לעם ואני אהיה לכם לאל. 29 ואציל אתכם מכל טומאתכם. ואקרא לתבואה, וארבה, ולא אביא עליכם רעב; 30 והרבתי את פרי העץ ואת תבואת השדה לבל תסבלו עוד רעב בין הגויים. 31 ותזכרו את דרכיכם הרעים ואת מעשיכם הרעים ותיעבו את עצמכם על חטאיכם ועל תועבותיכם. 32 לא למענך אעשה זאת, נאום אדוני יהוה, אתה צריך לדעת זאת. תתבייש ותבייש על דרכיך, בית ישראל! 33 כה אמר יהוה יהוה: ביום אשר אנקה אתכם מכל חטאותיכם, אשכן את הערים, והריסות יבנו. 34 ותעבד את הארץ השוממה במקום לשממה לעיני כל עובר אורח. 35 וַיֹּאמְרוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר הָיְתָה כְּגַן הָעֵדֶן, וְהָעָרִים אֲשֶׁר הָיוּ שֶׁהָיוּ וּשְׁמוּמוֹת וְהִתְבָּצֵרוּ וּבְצָרָה וּמוֹשֵׁבֶת. 36 וידעו הגויים הנשארים מסביבך כי אני ה’ בונה את השבורים ונוטע את השממה. אני יהוה דברתי ואעשה זאת

מילה זו נכונה במיוחד היום לאחר התקפה של חמאס על ישראל, וה’ נמצא בתהליך לקיים את כל מה שהודיע באמצעות יחזקאל ונביאים אחרים.

יחזקאל מדבר על יום שבו יטהר ה’ את העם מכל חטאים.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, כְּדֵין דִּבְרוּ. 18 אקים להם נביא כמוך מקרב אחיהם ושמתי את דברי בפיו; הוא ידבר אליהם כל אשר אצווה עליו. 19 אבל מי שלא ישמע את דברי אשר ידבר בשמי, אדרוש ממנו.   דברים י”ח ט”ו

גם הנביא זכריה (… אשר ניקבו) מדבר על היום הזה ועל הנביא אשר יקים ה’ “מקרב אחיהם” כשהוא אומר:

אבל על בית דוד ועל בני ירושלים אשפוך רוח חסד ותפילה. ויביטו בי , אשר ניקבו , ויאבלו עליו כמי שמתאבל על בן יחיד, ויתאבל עליו כמתאבל על הבכור. זזכריה יב:10

הנביא הזה הוא בן האדם או “בן דוד”, שדוד קורא לו גם אדוניו: המשיח ישוע (תהלים 110:1)!

הוא “כבש האלוהים” שלוקח לבסוף את חטא העולם. כאשר הכריז על הצלב בגולגולת: “זה נגמר!” (יוחנן יט:30), הושגה גאולה, שחרור מאשמה וחטא לכל מי שדבק בו. שם הוא ניצח על הגיהנום, המוות והשטן. זמן קצר לאחר מכן, כאשר ראשי הכוהנים ביקשו מפילטוס לשבור את רגליהם של אלו שנצלבו כדי שהמוות יבוא מהר יותר ולא ייתלו על הצלב בשבת, הגיעו גם החיילים אל ישוע. כשראו שהוא כבר מת, דקרו את צידו בחנית כדי לאשר שהוא מת. כאשר זרמו דם ומים מהפצע, השתכנעו במותו ולא שברו את רגליו, כדברי הכתוב במוסד הקרבן ביציאת בני ישראל ממצרים, שמות יב,46: … ו לא יאכל עליו שבירת עצם.

אלוהים הקים שוב את ישוע זה ביום השלישי, כפי שאומר הכתוב בפי דוד (תהלים טז, י): כי לא תמסר את נפשי לממלכת המתים, ולא תיתן לנאמן שלך לראות. שְׁחִיתוּת.

כל האנשים ברחבי העולם שמתו עד כה נותרו מתים, למעט יוצא מן הכלל אחד: המשיח ישוע! הוא קם מהמתים ביום השלישי. זהו האירוע המתועד הטוב ביותר בכל ההיסטוריה של העולם. הוא האריה של שבט יהודה , כפי שאומר אחד הזקנים בחזון לשליח יוחנן (התגלות יוחנן ה’:5): “וַיֹּאמֶר אֵלַי אֶחָד הַזְּקֵנִים: אַל תבכה. הנה, אריה משבט יהודה, שורש דוד, גבר, לפתוח את הספר ולשבור את שבעת חותמיו!”

הסימנים שליוו את מותו של ישוע על הצלב היו אלה: הייתה חושך של שלוש שעות מ-12 בצהריים עד 15:00, השמש איבדה את זורחה (לוקס כ”ג:44), הווילון בבית המקדש נקרע מלמעלה למטה. (!!! ) (מתי כ”ז 51), האדמה רעדה, הקברים נפתחו וגופות רבות של קדושים יצאו ופגשו את האנשים בעיר (ראה גם כאן ).

המשיח ישוע מדבר על כך שיש לו שני עדרים שהוא רוצה להפוך לאחד (יוחנן י, טז): ” ויש לי עוד כבשים שאינם מהדיר הזה; גם את אלה אני צריך להנהיג והם ישמעו בקולי ויהיו עדר אחד ורועה אחד”.

האותות שהיו אמורים ללוות את המשיח הם אלה: העיוורים רואים והצולעים הולכים, המצורעים מטוהרים והחירשים שומעים, המתים קמים והעניים מבשרים את הבשורה (ישעיהו ל”ה, ה’-ו’). ישוע עשה את האותות הללו בביאתו הראשונה, שבזכותם היה ידוע בקרב כל העם.

הברכה שהובטחה לאברם מגיעה מהמשיח, שהוא “האריה משבט יהודה”.

דבר הגאולה מאשמה וחטא יוכרז לכל העמים והעמים. כאשר השבט האחרון בעולם הזה יגיע [1], אז ישוע המשיח יבוא שוב ויאסוף את כל מי ששייך לו. אז יתגלה גם לעם ישראל כמשיחו, ושתי העדרים יהפכו לאחד ותופיע מלכות השלום של המלך הנצחי, אדון האדונים. העמים לא ילמדו עוד לנהל מלחמה. החרבות יעופו יחד, והכבש והאריה יאכילו יחד. כל הדמעות יימחו והמוות לא יהיה עוד.

באופן אישי, אני מאמין שאנחנו קרובים לזה.


[1]לשם כך, הבלשנים ב- Wicliff Bible Translators שמו לעצמם למטרה שלפחות יתחיל פרויקט תרגום בכל מדינה שעדיין זקוקה לתרגום תנ”ך עד שנת 2025.